מטרת הסמינר להציג את מחקר אנשי הסגל במחלקה לסטודנטים לתואר ראשון. ככלל, החומר שיוצג יהיה ברמה של שנה ב ומעלה, אבל כולם מוזמנים

הסמינר מתכנס בימי שלישי, בשעות 18:30-20:00, באולם 101-

מפגשים בסמסטר סתיו 2016

המפגשים הבאים

תאריך
כותרת
מרצה
תקציר
20 בדצמ תבה אורי און
3 בינו פונקציות הרמוניות וספירת מסלולים פשוטים אריאל ידין

המושג של “פונקציה הרמונית” חוזר לעבודות של לפלס ופוריה (במאה ה-18!) ויש לו חשיבות עצומה בפיסיקה, הנדסה, ומדעים בכללי. בעזרת ״ההרמוניות״ השונות ניתן לתאר את כל הגלים האפשריים. זה, למשל, מהווה את הבסיס לקידוד mp3. במאות ה-19 וה-20 הכלילו את המושג גם לאוביקטים מתמטיים מודרניים יותר, והחשיבות הגיאומטרית שלו הובנה יותר. אנחנו נשוחח על הגדרה גיאומטרית של פונקציה הרמונית, שהיא כללית למדי. נסביר איך ניתן להשתמש בפונקציות כאלה כדי לספור מסלולים פשוטים - שזו בעיה קשה בפני עצמה.

אני אשתדל להסביר את כל המושגים המופיעים בתקציר במהלך ההרצאה.

המפגשים הקודמים

תאריך
כותרת
מרצה
תקציר
8 בנוב מתמטיקה לא סטנדרטית משה קמנסקי

בימיו המוקדמים של החשבון הדיפרנציאלי היה נפוץ השימוש במספרים “אינפינטסימליים”, כלומר, מספרים חיוביים הקטנים מכל מספר ממשי. מספרים אלה שימשו (בעיקר אצל לייבניץ) בבניות הבסיסיות ביותר, ובטיעונים לגביהן. למרות זאת, לא ניתנה הגדרה או בניה מפורשת שלהם, ובהמשך, כשנתגלה הצורך בהגדרות מדויקות יותר, מונחים אלה ננטשו לטובת גישות אחרות, אשר הבשילו, בסופו של דבר, לגישת ה-“” המוכרת לנו כיום.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת הלוגיקאי אברהם רובינסון הסביר שבאמצעות כלים בסיסיים של לוגיקה מתמטית ניתן להגדיר בצורה מדויקת שדה מספרים “לא סטנדרטיים” המכיל את הממשיים וגם מספרים אינפינטסימליים. יתר-על-כן, שדה זה דומה מאד, מבחינת התכונות הפורמליות שלו לשדה המספרים הממשיים, וניתן להוכיח באמצעותו טענות על הממשיים “האמיתיים”, בצורה האינטואיטיבית בה עשו זאת לייבניץ ובני תקופתו. רובינסון ומתמטיקאים אחרים אף השתמשו בשיטות אלה על-מנת להוכיח משפטים חדשים.

בהרצאה אני אסביר (בצורה לא לגמרי מדויקת) איך מתקבלים המספרים הלא-סטנדרטיים, מהן התכונות שלהם, ואראה מספר שימושים באנליזה ובתחומים נוספים.

29 בנוב איך נראים קרובי המשפחה של החציון? שחר סמורודינסקי

כולנו מכירים (ואם לא ,אז רוב הסיכויים שאנחנו יכולים להגדיר לבד) את המושג חציון של קבוצה סופית של מספרים ממשיים. האם יש הכללה מעניינת של מושג החציון במרחבים אויקלידיים ממימד גבוה יותר מאחד?

כולנו יכולים וודאי להראות שאם באוסף סופי כלשהו של אינטרוולים כל שניים בעלי חיתוך לא ריק אז לכל האוסף חיתוך לא ריק. הנה הכללה של העובדה הזו (המשפט הקלאסי של HELLY מתחילת המאה ה-20):

אם אוסף סופי של קבוצות קמורות במימד מקיים שכל קבוצות ממנו בעלות חיתוך לא ריק אז לכל האוסף חיתוך לא ריק.

מה הקשר בין המשפט הנ”ל למושג החציון וקרובי משפחתו? על כל זאת ועוד בהרצאה.

סמינר מאורגן על-ידי ד"ר משה קמנסקי