מטרת הסמינר להציג בצורה פחות פורמלית נושאים מתקדמים יותר שאינם מופיעים בתואר הראשון, ואת מחקר אנשי הסגל במחלקה. יתקיימו שני סוגים של הרצאות:

  • אשנב: הרצאות בנושאים כלליים במתמטיקה, עבור תלמידי שנה ב’ ומעלה (אבל פתוחות לכל)
  • צוהר: הרצאות בנושאי המחקר של חברי המחלקה, עבור תלמידי השוקלים לימודי המשך

שני סוגי ההרצאות יתקיימו פחות או יותר לסירוגין, אך לא בהכרח מדי שבוע (אז כדאי לעקוב!)

הסמינר מתכנס בימי שלישי, בשעות 18:15-19:45, באולם 101-

מפגשים בסמסטר 19–2018–א

המפגשים הבאים

תאריך
כותרת
מרצה
תקציר
25 בדצמ הזמנה לתורת ההצגות אינה אנטובה

צוהר: בהרצאה נדבר על הצגות של חבורות (ולא רק חבורות). תורת ההצגות היא המשך טבעי למושג “פעולה של חבורה על קבוצה”, והוא בא לבטא את הקשר בין חבורות לבין סימטריות של אובייקטים שונים.

1 בינו תב”ה גילי גולן

המפגשים הקודמים

תאריך
כותרת
מרצה
תקציר
23 באוק הבעיה השלישית של הילברט (אשנב) איליה טיומקין

בקונגרס הבינלאומי במתמטיקה שהתקיים בשנת 1900 הציג דוד הילברט 23 בעיות פתוחות בכל התחומים של מתמטיקה. חלקן נפתרו (או נפתרו חלקית) וחלקן פתוחות עד היום.

הבעיה השלישית ברשימה התייחסה לקיום של פאונים בעלי נפחים זהים אך כאלה שלא ניתן לפרקם למספר סופי של תת פאונים חופפים. בעיה זו נפתרה תוך שנתיים ע”י תלמידו של הילברט – מקס דן. בהרצאה נדבר על הבעיה המקורית, על פתרונה ועל בעיות קשורות.

30 באוק
יום ב, 12 בנוב, 18:00–19:00 What is the sum of angles of an n-gon? … Wait, I meant an n-gon in the 3-dimensional space! אורי בדר (מכון ויצמן)

הרצאת אורח במסגרת סמינר “Action Now” שמתקיים ביום זה אצלנו

אחרי ההרצאה יתקיים קונצרט ג’אז של ההרכב “Perverse Sheaves” של צחיק

27 בנוב אשנב: מספרים -אדיים וחלוקה של ריבוע למשולשים נדיה גורביץ'

פעולת הערך המוחלט על המספרים הממשיים היא בעלת את התכונות הבאות:

  • לכל שני ממשיים ו- (אי-שוויון המשולש)

מסתבר שיש פעולה נוספת על הממשיים, בעלת תכונות דומות לערך המוחלט, אך מקיימת את התנאים:

  • לכל שני ממשיים ו-

פעולה זו חייבת את קיומה לקיומו של הערך המוחלט ה--אדי על . אנחנו נדבר על הערך המוחלט ה--אדי (לכל ראשוני ), אשר מוביל לגאומטריה ולאנליזה שונות מאלה שאנחנו רגילים.

באמצעות הערך המוחלט ה--אדי על נוכיח את משפט מונסקי, הנוגע למספרים הממשיים הרגילים:

לא ניתן לחלק ריבוע למספר אי-זוגי של משולשים, שלכולם אותו שטח.

4 בדצמ פונקציות של משתנים לא מתחלפים ויקטור ויניקוב

הפונקציות אותן פגשתם ברב הקורסים באנליזה הן פונקציות של כמה וכמה משתנים שמקבלים ערכים מספריים; דהיינו המשתנים של הפונקציה הם קומוטטיביים (מתחלפים). גם חיות קצת יותר אקזוטיות, אם פגשתם כאלה, אינן שונות בתכלית: פונקציה על מרחב הילברט או מרחב בנך היא פונקציה של אינסוף משתנים קומוטטיביים, ופונקציה על יריעה מימדית היא באופן מקומי פונקציה של משתנים קומוטטיביים.

דוגמא שכולנו מכירים מהגן (או לפחות משנה א) למשתנים לא קומוטטיביים היא מטריצות. מסתבר שלמרות שמטריצות אינן מתחלפות, הן מקיימות איזשהם יחסים אלגבריים, והוא הדין לגבי מטריצות מכל סדר קבוע. אבל לא קשה לראות כי אין אף יחס אלגברי שמתקיים למטריצות מכל הסדרים. הדבר מוביל אותנו (או ביתר דיוק, הוביל את ג’וזף ל. טיילור בעבודה פורצת דרכים בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת) להגדיר פונקציה של משתנים לא קומוטטיביים חפשיים להיות פונקציה שהתחום שלה הוא קבוצה באיחוד הזר של -יות של מטריצות ריבועיות מסדר , כאשר רץ מ-1 עד אינסוף. כמובן כדי להיות פונקציה לא קומוטטיבית אמיתית - ולא סתם אספסוף של פונקציות שונות לכל סדר - על הפונקציה שלנו לקיים איזשהם יחסי תיאום כאשר אנו משנים את סדר המטריצות.

מסתבר שליחסי התיאום הפשוטים האלה יש השלכות מרחיקות לכת. פונקציות לא קומוטטיביות דומות לפונקציות אנליטיות (או לפתרונות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות אליפטיות, אם יצא לכם להכיר) בכך שיש להן תכונות רגולריות מדהימות: פונקציה לא קומוטטיבית שהיא חסומה באפן מקומי הינה אנליטית וניתנת לפיתוח לטור חזקות (לא קומוטטיבי) שאנו קוראים לו טור טיילור–טיילור, על שם ברוק טיילור מאינפי 1 וג’וזף ל. טיילור שהוזכר למעלה. הסיבה לניסים ונפלאות אלה, ורבים אחרים, היא כי ניתן לפתח חשבון דיפרנציאלי עבור פונקציות לא קומוטטיביות.

התחום של תורת הפונקציות הלא קומוטטיבית מתפתח במהירות בעשור האחרון, עם קשרים לכמה וכמה תחומים אחרים באנליזה פונקציונלית (הסתברות חפשית, מרחבי אופרטורים) אך גם באלגברה (חוגים חפשיים ושדות השברים שלהם) ואף במערכות ובקרה (אי שיוויונים לינאריים מטריציאליים לבעיות שאינן תלויות מימד)

סמינר קבוע מאורגן על-ידי פרופ’ אריאל ידין וד”ר משה קמנסקי